תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית, בעלת משמעות רחבה מאוד וחשובה מאוד, שמטרתה לקבוע אם אדם הוא אביו של קטין או לאו.
תביעה זו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורי הקטין, יכול שתוגש ע"י הורי הקטין או מי מהם, או ע"י הקטין באמצעות אפוטרופוס אשר מינה עבורו בית המשפט.
>חשוב לציין שבדיקת אבהות מותנית בצו של בית משפט, וזאת על פי חוק מידע גנטי, תשס"א-2000, המונע עריכת בדיקות אבהות בהיעדר צו. סעיף 3(ד) לחוק קובע: "לא תיערך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה".
לקביעת האבהות משמעות נכבדת מבחינת מעמד הקטין ולה השלכות בעלות משמעויות רבות:
ראשית, אם גבר הוגדר בתור אביו של ילד, חייב הוא לשלם דמי מזונות ילדים.
שנית, אם גבר הוגדר בתור אביו של ילד, יוכל האב לעתור בתביעת משמורת או בבקשה לקביעת הסדרי ראייה.
שלישית, הגדרת מעמד הילד- עולה חשש כי ילד
אשר נולד מחוץ לנישואין יוגדר בתור "ממזר" או "שתוקי".
רביעית, לילד יש זכויות על פי חוק הירושה כלפי אביו והוא יורש כדין.
הדרך הטובה ביותר לקבוע סוגיה זו היא באמצעות בדיקת רקמות. מדובר בבדיקה פשוטה, המשווה בין המטען הגנטי של הקטין ובין המטען הגנטי של הגבר.
כאמור, בתי המשפט אינם נוטים לכפות על נבדק את עריכת בדיקת האבהות ולא ניתן לחייב אב לבצע בדיקה שכזו, למרות שהבדיקה כיום אינה נחשבת לפולשנית (ניתן לבצעה ע"י דגימת רוק או שיער). במצב ובו האב מסרב לעבור בדיקת רקמות הדבר ישמש כראייה כנגדו, אלא אם יוכיח שהאם קיימה בתקופות הרלבנטיות יחסי מין עם גברים אחרים.
כאן מקום לציין, כי ביהמ"ש בבואו להורות על בדיקת אבהות וכן מתן פסק הדין בתביעת אבהות, שוקל את האינטרסים השונים כשהעיקרון שמנחה אותו הוא טובת הילד.
ליצירת קשר עורך דין גירושין, עו"ד גירושין, לחץ כאן