המושג ידועים בציבור, בדרך כלל, עונה להגדרה, לפיה מדובר באותם בני זוג המקיימים ביניהם יחסי שיתוף מלאים לרבות ניהול משק בית משותף ולמעט היותם נשואים זה לזו. היינו, על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור עליהם למלא קיומם של שני תנאים מצטברים. האחד, הנו חיי משפחה ואישות והשני קיומו של משק בית משותף כאמור. המדובר הוא במבחן כפול.
מרכיב המגורים המשותפים – "הבסיס לראיית בני זוג כידועים בציבור, לשם הוכחת חייהם כזוג ולשם הוכחת משק בית משותף, הינו המגורים המשותפים. כשם שלכל זוג נשוי מעון משותף שהוא מרכז חייו, כך על זוג הרוצה לקבל הכרה כידועים בציבור, חלה החובה להתגורר במגורים משותפים, תנאי זה הינו תנאי ראשוני ויסודי, וסימוכין לכך רואים בהופעתו במרבית "חוקי הידועים בציבור"
…"גם אם אין במגורים משותפים משום תנאי מכריע, הרי יש בהם משום ראיה חזקה לחיי המשפחה בין בני הזוג…קשה לראות בשני אנשים "משפחה" אם אינם מבלים את חייהם המשותפים במקום מגורים משותף בו שוהים שניהם ". (עו"ד בן דרור בספרו "הידועים בצבור :נשואים ללא נישואין", קוק הוצאה לאור בע"מ, תשנ"ג-1993 .)
יחד עם זאת יודגש כי הפסיקה הכירה בבני זוג "כידועים בציבור" על אף שלא התגוררו בדירה אחת , בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי המובא בפני בית המשפט. למשל בעת שימוש בשתי דירות במקביל או ניהול קופה כלכלית אחת .
השופט שאול שוחט בתמ"ש (תל-אביב-יפו) 35924/99 – ד.ו. נ` י.א. ואח` . תק-מש 2006(2), 210 ,עמ` 219 קובע : "ואולם! אין הקלה ואין ויתור על דרישת המגורים ודי אם היא מתקיימת `פעם אצלה` `פעם אצלו`. בפרשת שוקרן (שם) לא התגוררו בני הזוג במקום אחד קבוע אלא לעתים בדירת הגבר ולעתים בדירת האשה. עם זאת, יסוד המגורים המשותפים התקיים".
מכאן קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם ממון בין בני הזוג הידועים בציבור אשר יסייג את הילכת השיתוף ובו בני הזוג קובעים ביניהם הסדר רכושי מכוח חוזה. זכויות ונכסים שיכול שיובאו בגדר נכסי בני זוג ידועים בציבור ללא הסכם, מוצאים ממנו מכוח ההסכם. לדבר חשיבות ממונית מאחר ורק כך כל אחד יכול לשמור על זכויותיו ונכסיו טרום הזוגיות. כמובן שזכויות שהתקבלו מכוח החוק לא ניתנות להתניה בהסכם.
לאור העקרונות הכלליים בדבר חופש החוזים, יכולים הצדדים המעוניינים להיחשב כידועים בציבור לקבוע בחוזה את זכויותיהם וחובותיהם זה כלפי זה, ולהשוות כך את מצבם לזה של זוג נשוי.